מרכז משען בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו

החלטה

לפני בקשתה של העותרת למחיקת עתירתה ללא צו להוצאות.

עסקינן בעתירה שהינה חלק מסדרת הליכים משפטיים בהם נקטה העותרת נגד המשיבה (להלן: "העירייה"), שבבסיסם "אגרת שירותים" – אגרה אותה גבתה העירייה מהעותרת בין השנים 1993-1999. לטענתה, האגרה נגבתה הימנה באופן בלתי חוקי בהיותה כסות לחיוב ארנונה ממנה היתה פטורה דאז מכוח סעיף 5(י) לפקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין").

א. וכך, בעת"מ (ת"א) 1076/08 סברה העותרת כי אגרת השירותים שנגבתה ממנה מכסה את חיובי הארנונה בהם חוייבה בשנים מאוחרות יותר, לאחר שבוטל הפטור המלא לפי פקודת הפיטורין, ועד לשנת 2006. לפיכך, העלתה בין היתר טענות שעניינן השבה ו/או קיזוז ו/או פירעון של חוב הארנונה עד לשנת 2006, והוסיפה כי הליכי גביית הארנונה בהם נקטה נגדה העירייה אינם חוקיים.

חלק הארי של עתירה זו נמחק על הסף, באשר מהותה של העתירה היא תביעת השבה של אגרת השירותים, תביעה שאינה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים כי אם בסמכותו של בית המשפט האזרחי בתביעה כספית. כן חוייבה העותרת בהוצאות העירייה בסכום של 35,000 ₪ בצרוף מע"מ (ראו החלטתי מיום 16.7.09).

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון, נדחה (בר"מ 7363/09 מיום 2.3.10).

מיתר טענותיה באותה עתירה חזרה בה העותרת והן נדחו (ראו החלטתי מיום 28.12.10). כמו כן, הערבויות הבקנאיות אותן הפקידה העותרת לעיכוב הליכי הגבייה הועברו לעירייה, משלא היתה מחלוקת על עצם החיוב בארנונה (להבדיל מגבייתה) (ראו החלטתי מיום 7.3.11).

ב. בהמשך, בעת"מ (ת"א) 16807-09-10 שנדון לפני כבוד השופטת גדות, עתרה העותרת לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998 באשר לכל הסכמי הפשרה אליהם הגיעה העירייה עם נישומים שונים בכל הקשור ל"אגרת שירותים". מבלי שהתקיים דיון בתיק, הגיעו הצדדים להסכמות שבעקבותיהן הועבר המידע המבוקש. במחלוקת שנותרה ביניהם בשאלת ההוצאות פסק בית המשפט כי על העירייה לשלם לעותרת סכום של 5,000₪ (ראו החלטת כבוד השופטת גדות מיום 3.1.11).

ג. בעתירה שלפני, עת"מ (ת"א) 14807-12-10, עתרה העותרת להחיל גם עליה את אותו הסדר פשרה שהוצע על ידי העירייה לנישומים אחרים ששילמו "אגרת שירותים" והגישו תביעה להשבתה בבית המשפט. זאת, אף על פי שהיא עצמה לא הגישה תביעה כספית בעניין לבית המשפט המוסמך.

לעתירה זו נדרשה העירייה ליתן שתי תגובות, אחת מהן תגובה מקדמית לעתירה גופה, והתקיים גם דיון מקדמי במהלכו עמדה העותרת על טענותיה וביקשה לקבל פסק דין (ראו פרוטוקול והחלטה מיום 2.3.11). בטרם נכתב פסק דין ביקשה העותרת, כאמור, לחזור בה מעתירתה. לדבריה, לאחר חילוט הערבויות בעת"מ (ת"א) 1076/08 הדיון בעתירתה הנוכחית, מתייתר. עם זאת, היא מדגישה כי בחזרתה מהעתירה אין היא מוותרת על טענותיה וזכויותיה להגשת תביעה כספית, ועל כן מבקשת למחוק את העתירה, והכל ללא צו להוצאות.

העירייה מתנגדת למחיקת העתירה ועומדת על דחייתה, באשר ניכר מהתנהלותה של העותרת כי שרשרת הליכי הסרק עוד לא תמה, ובין היתר מבקשת העותרת לשמור לעצמה את האפשרות לפתוח לדיון את סכום הארנונה בו חוייבה. אשר לשאלת ההוצאות, פרטה המשיבה את השתלשלות העניינים בכל התיקים המפורטים לעיל אותם ניהלה נגדה העותרת בשלוש השנים האחרונות, והביעה עמדתה כי בתיק הנוכחי נגרמה לה טרדה וטרחה כשההליך דנן הינו למעשה הליך סרק וחוליה נוספת בשרשרת נסיונותיה של העותרת להתגבר על מחסום ההתיישנות בתביעה להשבת אותה "אגרת שרותים", אם וככל שתוגש.

לאחר ששקלתי בדברים, העתירה נמחקת בזאת.

אשר להוצאות; בהתחשב בהוצאות שנפסקו לצד זה ולצד זה בהליכים קודמים, בהתחשב בפרק הזמן הקצר יחסית בו עתירה זו היתה תלויה ועומדת ובכתבי בי-הדין שהוגשו בה עד כה, אני קובעת כי במידה שתוגש עתירה חדשה או ערעור מינהלי שעניינו חיובי העותרת בארנונה עד לשנת 2006 (למען הסר ספק, אין הכוונה לתביעה כספית להשבת אגרת השירותים ששולמה), תשלם העותרת לעירייה בתיק זה הוצאות בסכום של 10,000 ₪, ללא כל קשר לתוצאה בעתירה החדשה או בערעור המינהלי.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"א, 27 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: